מצבים ומחלות
שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם
שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם נגרמים לרוב בעקבות הדבקה בנגיף הפפילומה (HPV), אשר חודר לתאי צוואר הרחם וגורם בהם לשינויים. ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע מיני לא מוגן. גורם סיכון חשוב נוסף הינו עישון, אשר מגדיל את סיכוייו של הנגיף לחדור לתאי הצוואר ולחולל בהם שינויים טרום ממאירים.
שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם מזוהים בעקבות תלונות על דימומים לאחר מגע מיני או דימומים לא סדירים אחרים, או בעקבות בדיקת סקר לא תקינה. בדיקות סקר כוללות את משטח הפאפ, ואת הבדיקה לגילוי הנגיף ולאיתור הדבקה בזנים בעלי סיכון גבוה לגרום לשינויים. מטרתן לאתר שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ולטפל בהם לפני שיתקדמו לסרטן.
אבחון של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם מתבצע בבדיקה מכוונת לצוואר הרחם הנקראת קולפוסקופיה. שינויים אלה מסווגים לפי דרגת החומרה שלהם, לשינויים בדרגה נמוכה (LGSIL, או CIN1) שאינם תמיד מצריכים טיפול, ולשינויים בדרגה גבוהה (HGSIL, או CIN2-3), אשר לרוב דורשים טיפול. כאשר מאובחנים שינויים הדורשים טיפול, נעשה הטיפול על פי רוב בפעולה כירורגית הנקראת קוניזציה או כריתת לולאה.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
סרטן הרחם
סרטן, או ממאירות, הוא גידול לא תקין של תאים אשר מתרבים בצורה לא מבוקרת ויכולים גם לפלוש לרקמות הסובבות את אותו אבר או להתפשט לאברים אחרים. הממאירות הגינקולוגית השכיחה ביותר מקורה ברירית הרחם – השכבה הפנימית המרפדת את חלל הרחם. היא נפוצה יותר בקרב נשים מבוגרות, לאחר הפסקת הווסת אף כי יכולה גם להופיע בקרב נשים צעירות יותר. גורמי הסיכון העיקריים, מעבר לגיל, כוללים ביוץ לא סדיר, השמנת יתר ותסמונת תורשתית בשם לינץ'.
ברוב המקרים גורם גידול ברירית הרחם לדימום ולפיכך, מושך את תשומת ליבה של המטופלת וגורם לה לפנות לבירור - דבר המאפשר אבחון וטיפול מוקדמים. כאשר המחלה מתגלה בשלבים מוקדמים סיכויי הריפוי הם מצויינים.
הטיפול הראשוני ברוב המקרים הוא ניתוחי וכרוך בכריתת רחם ושחלות. במקרים רבים יכול הניתוח להתבצע בגישה לפרוסקופית בלי חתך בטני. הטיפול הניתוחי כולל כריתה של הרחם והגידול בתוכו, וכן פעולות שמטרתן אבחון של היקף המחלה, כגון דגימת קשריות לימפה. בחלק מן המקרים, כאשר הסיכון להתפשטות או חזרת הגידול משמעותי, נזקקת המטופלת לטיפול משלים בקרינה, כימותרפיה או שילוב בין השניים לאחר הניתוח.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
סרטן השחלה
השחלות הן שני אברים קטנים באגן אשר בן מתפתחות הביציות המשתחררות כל חודש בתקופת הפוריות. השחלות גם מייצרות את ההורמונים הנשיים המווסתים את המחזור החודשי, אסטרוגן ופרוגסטרון. סרטן, או ממאירות, הוא גידול לא תקין של תאים אשר מתרבים בצורה לא מבוקרת ויכולים גם לפלוש לרקמות הסובבות את האבר ממנו מתפתח הגידול, או להתפשט לאברים אחרים. גידולי השחלה יכולים להתפתח מסוגי תאים שונים המצויים בשחלה: תאי אפיתל, המצפים את השחלה מבחוץ ומצויים גם בקצה החצוצרה; תאי נבט, מהם מתפתחות הביציות; או תאי סטרומה, המייצרים את ההורמונים הנשיים. הגידולים השכיחים ביותר המתפתחים בשחלה או בחצוצרה הם גידולי תאי האפיתל, והם מופיעים בדרך כלל בנשים מבוגרות. גידולים שחלתיים אחרים יכולים להופיע גם בקבוצות הגיל הצעירות יותר, אבל הם נדירים יותר.
סרטן השחלה יופיע באחת מ 70 נשים במהלך חייהן. זהו הגידול הגינקולוגי השני בשכיחותו. בישראל, כשליש ממקרי סרטן השחלה יופיעו על רקע תסמונת סרטן תורשתית כתוצאה ממוטציה בגן אותו ירשה המטופלת מאחד מהוריה.
אין תבחינים יעילים לגילוי מוקדם של סרטן השחלה. ביטויי סרטן השחלה הם דלים בשלבים מוקדמים של המחלה וגם בהמשך אינם ספיציפיים, ולפיכך פעמים רבות מאובחנים הגידולים הללו בשלבים מתקדמים. המחלה עשויה להתבטא בתפיחות בטנית, אי נוחות או כאבי בטן, תחושת שובע מוקדמת, חוסר תאבון וירידה במשקל, בחילה ועוד.
החשד לסרטן שחלה עולה בדרך כלל עקב ממצאים בבדיקה גינקולוגית, בדיקות דימות כגון אולטרסאונד של האגן המדגים ציסטות שחלתיות בעלות מאפיינים מדאיגים, ובדיקות CT או MRI. ממצאים המחשידים לסרטן שחלה יובילו להפנייה לבירור נוסף אצל גינקולוג/ית אונקולוג/ית. האבחנה הסופית נעשית בדרך כלל בדגימת רקמה, בניתוח או בביופסיה.
הטיפול בסרטן השחלה כולל בדרך כלל שילוב של טיפול ניתוחי ותרופתי. סדר הפעולות יכול להשתנות על פי התנאים בעת הגילוי. לעיתים מבוצע ניתוח כצעד ראשון, ובמקרים אחרים פותחים את הטיפול בטיפול תרופתי דווקא על מנת לאפשר ניתוח אופטימלי בהמשך.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
סרטן צוואר הרחם
ממאירות צוואר הרחם נגרמת ברוב המקרים בעקבות הדבקה בנגיף הפפילומה (HPV) אשר חודר לתאי צוואר הרחם וגורם בהם לשינויים המניעים אותם להתחלק ללא בקרה, ממצבים טרום-ממאירים ועד התפתחות סרטן. גורמי הסיכון כוללים את גורמי הסיכון להדבקה בנגיף, המועבר בקיום יחסים לא מוגנים, וכן עישון - אשר חושף את תאי צוואר הרחם לשינוי הסרטני. רוב הנשים חשופות לנגיף הפפילומה במהלך חייהן, אך מיעוטן יפתח שינויים טרום סרטניים או סרטן כתוצאה מהדבקה.
מטרת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם (משטח הצוואר - הפאפ, עם או ללא בדיקה לגילוי הנגיף עצמו) היא לאתר שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם ולטפל בהן לפני שיתקדמו לסרטן.
גידולים בצוואר הרחם מתבטאים על פי רוב בדימום לא סדיר, דימום לאחר קיום יחסים, או הפרשה נרתיקית חריגה. ברוב המקרים, כאשר הגידול מאובחן מוקדם, ניתן לרפא אותו באמצעות טיפול ניתוחי. גם בגידולים מתקדמים יותר ניתן להשיג ריפוי במרבית המקרים באמצעות טיפול קרינתי ותרופתי משולב. התייעצות עם גינקואונקולוג/ית מומחה/ית יסייע להתוות תכנית טיפול מתאימה המתבססת על מאפייני הגידול, שלב המחלה, תכניות הפריון ונתונים אישיים נוספים שלך, המטופלת.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
ממאירויות העריה והלדן
סרטן, או ממאירות, הוא גידול לא תקין של תאים אשר מתרבים בצורה לא מבוקרת ויכולים גם לפלוש לרקמות הסובבות את האבר ממנו מתפתח הגידול, או להתפשט לאברים אחרים. גידולי העריה והלדן נדירים יחסית בארץ. הם מופיעים בדרך כלל בנשים מבוגרות ומתבטאים בגרד מקומי, בהופעת גוש או בהתכייבות (פצע שאינו נרפא). הטיפול הראשוני הוא כמעט תמיד ניתוחי ומחייב כריתה מקומית, ובמרבית המקרים כולל גם דגימה של קשריות לימפה במפשעה על מנת להעריך התפשטות של הגידול ולקבוע את הצורך בטיפול נוסף לאחר ניתוח. על מנת לצמצם את היקף הניתוח המפשעתי ואת תופעות הלוואי שלו מתבצעת הדגימה בשיטת "קשרית הזקיף״: שיטה זו מאפשרת זיהוי של קשריות הלימפה הראשונות בשרשרת המנקזת את אזור הגידול ודגימה מצומצמת בלבד.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
תסמונות סרטן תורשתיות
רוב מקרי הסרטן מתרחשים באקראי ואינם נגרמים על ידי גורם הניתן לזיהוי. תורמים להם לעיתים גורמי סיכון התנהגותיים או סביבתיים, כמו עישון (סרטן צוואר הרחם והעריה, סרטן ריאות), תזונה והשמנת יתר (סרטן הרחם), חשיפה לשמש (סרטן העור) ועוד. 5-10% ממקרי הסרטן מתפתחים על רקע נטייה משפחתית או תורשתית.
בתסמונות סרטן תורשתיות, קיימת מוטציה מולדת בתאי הגוף המעלה את הסיכון לשינוי סרטני בתאים ולהתפתחות של גידול סרטני. זוהו שינויים גנטיים רבים המעלים את הסיכון לסרטן וגורמים לתסמונות סרטן תורשתיות. שינויים אלה מאובחנים בבדיקות דם מיוחדות אשר מבוצעות בחולים עם גידולים בעלי מאפיינים מסויימים, או באנשים בריאים עם סיפור משפחתי מחשיד או עם קרוב משפחה שאובחן כנושא מוטציה גנטית כזו.
שתי התסמונות התורשתיות השכיחות יותר, אשר מעלות את הסיכון לגידולים במערכת הרבייה הנשית הן תסמונת לינץ׳ ותסמונת סרטן שד-שחלה (BRCA).
תסמונת לינץ׳ נגרמת על ידי מוטציה באחד מארבעה גנים, המקודדים לחלבונים המשתתפים בתהליך תיקון נזקים גנטיים ונקראים ״חלבוני תיקון חוסר-מתאם״ (mismatch repair proteins, או MMR). היא מעלה את הסיכון לשורה של גידולים, אבל השכיחים ביותר הם גידולי המעי הגס וגידולי רירית הרחם. הסיכון לגידולים אלה באנשים עם תסמונת לינץ׳ מגיע למעל 50% במהלך החיים. גם הסיכון לגידולי שחלה עולה ומגיע לכ 10% במהלך החיים. לנשים עם תסמונת לינץ׳ מומלץ לעבור בדיקות גילוי מוקדם תקופתיות הכוללות קולונוסקופיה מידי שנה עד שנתיים, וכן אולטרסאונד של האגן, ביופסיה של רירית הרחם ובדיקות דם לסמן סרטן שחלה כל שנה. כמו כן קיימת המלצה לביצוע ניתוחים מפחיתי סיכון הכוללים כריתת רחם וטפולות בין גיל 40-50, כתלות במוטציה הספיציפית אותה נושאת המטופלת.
תסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית (BRCA) נגרמת על ידי מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2, המקודדים לחלבונים חשובים במנגון תיקון נזקים גנטיים בתא. תסמונת זו שכיחה במיוחד ביהודים ממוצא אשכנזי ועיראקי. בישראל, כ 10% ממקרי סרטן השד וכ 30% ממקרי סרטן השחלה נגרמים על ידי מוטציה ב BRCA.
לנשים עם תסמונת BRCA סיכון מוגבר של עד 80% לחלות בסרטן שד במהלך חייהן, ועד 50% לחלות בסרטן שחלה. גידולים בנשים עם מוטציה ב BRCA ייטו גם להופיע בגיל צעיר יותר בממוצע. קיים סיכון מוגבר גם לגידולים נוספים לרבות גידולי רחם וגידולי מערכת העיכול, אך סיכונים אלה קטנים משמעותית לעומת הסיכון לסרטן שד ושחלה.
לנשים בסיכון מומלצת סדרה של בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם, הכוללות בדיקת שדיים והדמיית שדיים פעמיים בשנה, לרבות MRI שד שהינו רגיש יותר ממוגרפיה או אולטרסאונד לגילוי נגעים; וכן בדיקה גינקולוגית, אולטרסאונד ובדיקת דם לסמן סרטן השחלה פעמיים בשנה. כמו כן מומלץ לבצע ניתוח מפחית סיכון (כריתת חצוצרות ושחלות – או טפולות, עם או ללא כריתת רחם) בגיל 35-40 עם השלמת תכניות הפריון.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצי כאן
