פעולות וניתוחים
קוניזציה / כריתת לולאה
קוניזציה, או כריתת לולאה, היא פעולה ניתוחית בה מוסרת פרוסה מחלקו החיצוני של צוואר הרחם בה מזוהים שינויים טרום סרטניים. הפעולה מתבצעת באמצעות לולאה חשמלית ומכאן שמה. פיסת הצוואר המוסרת במהלך הפעולה נשלחת למעבדה הפתולוגית לקבלת מידע מלא, המשלים את המידע שהתקבל מהפאפ או הביופסיה טרם הפעולה.
מדובר בפעולה מצומצמת יחסית, שיכולה להתבצע בהרדמה מקומית או כללית. לאחריה יכולים להופיע כאבים והתכווצויות דמויי ווסת, הפרשות דמיות או כהות או דמם עד כמות ווסתית. תוכלי ליטול משככי כאבים כמו אופטלגין, אקמול או איבופן במידת הצורך. לאחר הפעולה, תתבקשי להימנע מקיום יחסים או החדרת טמפון לנרתיק במשך ארבעה שבועות, עד הביקורת במרפאה.
כריתת ציסטה שחלתית
ניתוח לכריתת ציסטה שחלתית מתבצע כאשר מאובחנת ציסטה שחלתית שמאפייניה אינם שפירים לחלוטין ונדרשת בדיקה פתולוגית שלה כדי להגיע לאבחנה; או כאשר מימדי הציסטה הם כאלה שהיא גורמת לכאב, ללחץ על אברים סמוכים או לחשש לסיבוך.
הניתוח מתבצע על פי רוב בגישה לפרוסקופית, זעיר פולשנית, דרך נקבים קטנים בקוטר 5-10 מ״מ בדופן הבטן, ועושה שימוש במצלמה המוחדרת דרך אחד הנקבים ובמכשירים כירורגיים דקים המוחדרים דרך נקבים אחרים.
במהלך הניתוח נכרתת הציסטה השחלתית תוך שימור רקמת השחלה הבריאה לידה. הציסטה מונחת בשקית קטנה ששוליה מוצאים דרך אחד הנקבים בדופן הבטן, ותוכן הציסטה מנוקז כשהיא בשקית על מנת לאפשר את הוצאתה דרך הפתח הקיים. הציסטה נשלחת לבדיקה פתולוגית במעבדה.
בסיום הניתוח יהיו לך צלקות קטנות בדופן הבטן אשר קורבו בתפר תת עורי מסיס. תקבלי הנחיות ליטול משככי כאבים לפי צורך על מנת להקל על עצמך. בשחרור מבית החולים תתבקשי להימנע מהרמת משקלים וממאמצים גופניים במשך 4 שבועות לאחר הניתוח.
ניתוחים זעיר פולשניים מאפשרים צמצום של הסיכון לסיבוכים ניתוחיים כגון אובדן דם, זיהומים והתפתחות קרישי דם אחרי ניתוח; הפחתה משמעותית של כאב לאחר ניתוח; אשפוז קצר יותר והחלמה מהירה אחרי הניתוח, וחזרה מהירה לתפקוד.
כריתת טפולות לפרוסקופית
ניתוח כריתת טפולות (חצוצרות ושחלות) מתבצע במטרה אבחנתית וטיפולית כאשר קיימות ציסטות או ממצאים חשודים, או כניתוח מפחית סיכון בנשים הנמצאות בסיכון יתר לסרטן שחלה. ברוב המקרים מתבצע הניתוח בגישה זעיר פולשנית, דרך נקבים קטנים בקוטר 5-10 מ״מ בדופן הבטן, ועושה שימוש במצלמה המוחדרת דרך אחד הנקבים ובמכשירים כירורגיים דקים המוחדרים דרך נקבים אחרים.
במהלך הניתוח נכרתת הטפולה או הטפולות ומונחות בשקית קטנה ששוליה מוצאים דרך אחד הנקבים בדופן הבטן על מנת לאפשר את הוצאתה דרך הפתח הקיים מבלי לפרק אותה בחלל הבטן. החומר נשלח תמיד לבדיקה פתולוגית במעבדה.
בסיום הניתוח יהיו לך צלקות קטנות בדופן הבטן אשר קורבו בתפר תת עורי מסיס. תקבלי הנחיות ליטול משככי כאבים לפי צורך על מנת להקל על עצמך. בשחרור מבית החולים תתבקשי להימנע מהרמת משקלים וממאמצים גופניים במשך 4 שבועות לאחר הניתוח.
ניתוחים זעיר פולשניים מאפשרים צמצום של הסיכון לסיבוכים ניתוחיים כגון אובדן דם, זיהומים והתפתחות קרישי דם אחרי ניתוח; הפחתה משמעותית של כאב לאחר ניתוח; אשפוז קצר יותר והחלמה מהירה אחרי הניתוח, וחזרה מהירה לתפקוד.
כריתת רחם לפרוסקופית / רובוטית
ניתוח לכריתת רחם יכול ברוב המקרים להתבצע בגישה זעיר פולשנית, בסיוע מערכת לפרוסקופית או רובוטית. לגישה זו יתרונות רבים לעומת כריתת רחם מסורתית המתבצעת בפתיחת בטן, ואמליץ עליה תמיד כאשר התנאים מתאימים לכך, הן מבחינת היקף הבעיה והן מבחינת מאפייני המטופלת.
כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית מתבצעת דרך נקבים קטנים בקוטר 5-10 מ״מ בדופן הבטן ועושה שימוש במצלמה המוחדרת דרך אחד הנקבים ובמכשירים כירורגיים דקים המוחדרים דרך נקבים אחרים.
ניתוחים זעיר פולשניים מאפשרים צמצום של הסיכון לסיבוכים ניתוחיים כגון אובדן דם, זיהומים והתפתחות קרישי דם אחרי ניתוח; הפחתה משמעותית של כאב לאחר ניתוח; אשפוז קצר יותר והחלמה מהירה אחרי הניתוח, וחזרה מהירה לתפקוד.
כריתת רחם בגישה זו הוכחה כיעילה לטיפול במצבים שפירים שונים וכן בגידולי הרחם, ומאפשרת החלמה טובה ומהירה יותר מהניתוח ללא פגיעה בתוצאה הניתוחית והאונקולוגית.
במהלך ניתוח לכריתת רחם מוסרים הרחם וצוואר הרחם, ולעיתים קרובות גם הטפולות (חצוצרות ושחלות). הרחם (והטפולות) מחולצים מן האגן דרך הנרתיק, וחלקו העליון של הנרתיק נתפר. בהתאם לסיבת הניתוח, ייתכן ויידרשו פעולות נוספות בזמן הניתוח אשר נשוחח עליהן בפגישה המקדימה במרפאה.
בסיום הניתוח יהיו לך צלקות קטנות בדופן הבטן אשר קורבו בתפר תת עורי מסיס, וצלקת בחלקו העליון של הנרתיק אותה לא תוכלי לראות. תקבלי הנחיות ליטול משככי כאבים לפי צורך על מנת להקל על עצמך. בשחרור מבית החולים תתבקשי להימנע מהרמת משקלים וממאמצים גופניים וכן מקיום יחסי מין במשך 4-8 שבועות לאחר הניתוח.
דירוג כירורגי ודגימת קשריות זקיף
בניתוחים אונקלוגיים, בהם מוצא אבר עם גידול מהגוף, מטרת הניתוח היא בדרך כלל כפולה: סילוק האבר הנגוע וריפוי המחלה, מחד; ואיסוף מידע לגבי פיזור המחלה (דירוג כירורגי) על מנת לקבוע את שלב המחלה והמשך הטיפול, מאידך. בגידולי הרחם וצוואר הרחם, ייתכן פיזור מיקרוסקופי של תאי גידול לקשריות לימפה באגן - גם אם הן נראות תקינות לחלוטין בצילומים שנעשו לפני הניתוח או במהלך הניתוח עצמו. כדי להעריך את היקף הגידול, נדרשת דגימה מייצגת של הקשריות המנקזות את הרחם ואת הצוואר, אשר נשלחת למעבדה הפתולוגית לעיבוד והערכה.
בגידולי הרחם וצוואר הרחם - כמו בגידולים רבים אחרים - מקובל להשתמש בשיטה של דגימת קשריות הזקיף, על מנת לצמצמם את כמות הרקמה הלימפאטית המוסרת בניתוח ואת סיבוכי הפעולה. בשיטה זו, נעשה שימוש בחומר צבע מיוחד המוזרק לצוואר הרחם בתחילת הניתוח ומתפשט לאורך כלי הלימפה אל הקשריות הראשונות המנקזות את הרחם והצוואר. קשריות אלה נדגמות תוך שימור שאר הרקמה הלימפאטית באגן. במקרים מסויימים נדרשת הסרה של קשריות לימפה נוספות הנראות מוגדלות או חשודות או של קשריות לימפה בבטן התחתונה (קשריות פארא-אאורטאליות) אשר אינן נצבעות בחומר הצבע.
פעולות הדירוג הכירורגי וכריתת קשריות הזקיף יכולות להתבצע בגישה זעיר פולשנית או פתוחה, בהתאם לסוג הניתוח שנבחר עבורך על פי מאפייני הגידול והנסיבות הרפואיות שלך.
כריתת רחם רדיקלית
בנשים עם אבחנה של סרטן צוואר הרחם בשלבים מוקדמים, ניתן במרבית המקרים לרפא את המחלה באמצעות ניתוח. ניתוח הבחירה הינו כריתה רדיקלית של צוואר הרחם ודגימת קשריות לימפה באגן. במהלך ניתוח כזה מוסרים הרחם וצוואר הרחם יחד עם הרקמות הסמוכות להם, הנקראות ״פרמטריה״. לעיתים נכרתות גם הטפולות (חצוצרות ושחלות). בנוסף נדגמות קשריות לימפה אגניות, בדרך כלל בשיטה הנקראת ״קשרית זקיף״. צוואר הרחם והרחם מופרדים מהנרתיק וחלקו העליון של הנרתיק נתפר. ניתוח כריתת רחם רדיקלית דורש מיומנות כירורגית רבה ונסיון.
למרות שבמשך שנים אחדות נהגו מרבית הגינקו-אונקולוגים לבצע ניתוחי כריתת רחם רדיקליים בגישה זעיר פולשנית לפרוסקופית או רובוטית, בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים המצביעים על תוצאות אונקולוגיות פחות טובות לגישה זו בגידולי צוואר הרחם. לפיכך גישת הבחירה היום לנשים הנזקקות לכריתת רחם רדיקלית באבחנה של סרטן צוואר הרחם היא בפתיחת בטן.
ניתוחים רדיקליים לסרטן שחלה
בנשים עם אבחנה של סרטן שחלה לניתוח יש תפקיד חשוב בשליטה במחלה.
בגידול מוקדם המוגבל לטפולה (חצוצרה או שחלה) כולל הניתוח מרכיב חשוב של איסוף מידע על פיזור מיקרוסקופי של המחלה; זאת על ידי כריתה או דגימה של רקמות הנמצאות בסיכון, כגון רקמת האומנטום (שומן סמוך למעי הגס) וקשריות לימפה באגן ובבטן.
במחלה מתקדמת יותר אשר התפשטה מחוץ לטפולה בעת האבחנה, ניתוח להסרת כל רקמת הגידול מוביל לתוצאות טובות יותר, ומגדילה את יעילותן של התרופות הכימיות כנגד תאי הסרטן. בחירת מנתח/ת עם נסיון בניתוחי סרטן שחלה היא חשובה להצלחת הטיפול במחלה.
כריתת גידולי עריה
סרטן העריה (הפות) נדיר יחסית בישראל אך במרבית המקרים ניתן לריפוי. לניתוח הולם יש חשיבות גדולה בגידול זה. תפקיד הניתוח הוא הסרת הגידול עם שולי רקמה בריאה סביבו על מנת להקטין את הסיכוי לחזרה מקומית, וכן איסוף מידע על פיזור המחלה.
בגידולי העריה, ייתכן פיזור מיקרוסקופי של תאי גידול לקשריות לימפה במפשעה - גם אם הן נראות תקינות לחלוטין בצילומים שנעשו לפני הניתוח או במהלך הניתוח עצמו. כדי להעריך את היקף הגידול, נדרשת דגימה מייצגת של קשריות המנקזות את אזור הגידול, אשר נשלחת למעבדה הפתולוגית לעיבוד והערכה.
על מנת לצמצמם את כמות הרקמה הלימפטית המוסרת בניתוח ואת סיבוכי הפעולה, אני משתמשת בשיטה של דגימת קשריות הזקיף. בשיטה זו, נעשה שימוש בחומר צבע מיוחד המוזרק סביב הגידול בתחילת הניתוח ואשר מאפשר זיהוי של הקשריות הראשונות המנקזות את הגידול. קשריות אלה נדגמות תוך שימור שאר הרקמה הלימפטית במפשעה.